תפקיד התזונה במניעה וטיפול בסוכרת

קיימות שלוש צורות של סוכרת: סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים"), סוכרת מסוג 2, וסוכרת בהיריון. המשותף לכולן הוא חוסר איזון רמות הסוכר בדם והגורם לכך הוא בעיה בהפרשת הורמון האינסולין או קליטתו ברקמות בגוף וכך השפעתו מבוטלת. בעשור האחרון, סוכרת מסוג 2 נחשבת למגפה של החברה המודרנית שרק הולכת ומתגברת – יותר חולים ובגילאים צעירים יותר, כולל ילדים ובני נוער הסובלים מהשמנת יתר. בישראל כ-400,000 אלף איש מאובחנים כסובלים מסוכרת מסוג 2 וההערכות הן שעוד כ-200,000 טרם אובחנו.

סוכרת מסוג 1 (שגם שכיחותה עולה בשנים האחרונות), היא בעיקר מחלה אוטואימונית המתבטאת בחוסר איזון של רמות הסוכר בדם כתוצאה מפגיעה בתאי הביתא שבלבלב המייצרים את האינסולין. סוכרת מסוג 2 היא מחלה הקשורה בעיקר בתזונה לא מאוזנת ובמיעוט בפעילות גופנית, למרות שיש גם קשר לתורשה. סוכרת מסוג 2 היא מחלה ששכיחותה בעלייה והיא מהווה כ-95% מסה"כ מקרי הסוכרת בעולם המפותח.

אצל החולים בסוכרת מסוג 2 , קיימת חשיבות גדולה לאיזון רמות הסוכר בדם על ידי תזונה מבוקרת ופעילות גופנית, זאת כדי להימנע מהתדרדרות נוספת במחלה ומהזדקקות לטיפול תרופתי ואף לזריקות אינסולין. במקרים בהם המחלה בראשיתה, ניתן אף לבלום את הופעת הסוכרת מסוג 2.

הסכנה העיקרית בסוכרת שאינה מאוזנת לטווח הארוך, היא הפגיעה במערכות הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, העיניים והכליות, סיבוכים אשר גורמים לתחלואה ולתמותה.

לטיפול התזונתי באנשים עם סוכרת מספר מטרות:

בני נוער עם סכרת מסוג 1, כדי לספק אנרגיה מספקת להתפתחות תקינה ועל מנת לשלב טיפול באינסולין לצד פעילות הגופנית.
בני נוער עם סוכרת מסוג 2, כדי להקל על שינויים בהרגלי אכילה, בפעילות גופנית ובכדי לשמור על איזון מטבולי.
נשים מניקות ונשים בהריון, על מנת לספק כמות אנרגיה נאותה ורכיבים תזונתיים הדרושים עבור הריון אופטימאלי.
אנשים מבוגרים, כדי לספק את הצרכים התזונתיים והפסיכולוגיים.
חולים המטופלים ע"י אינסולין או משאבת אינסולין, כדי לספק הכוונה למניעת מצבים כמו: היפוגליקמיה (ירידה חדה בערכי הסוכר) והיפוגליקמיה (עליה חדה בערכי הסוכר)
אנשים בסיכון גבוה לסוכרת או עם סוכרת סמויה, כדי להקטין את הסיכון להתפתחות סוכרת, זאת באמצעות עידוד לפעילות גופנית ובחירות מזונות המסייעים לירידה במשקל או לשמירה על המשקל.

עודף משקל

כאמור מחלת הסוכרת קשורה, אולי יותר מכל מחלה אחרת, לתזונה ולאורח החיים המערבי וגורם מרכזי הינו משקל יתר. עודף משקל והשמנה אצל חולי סוכרת, מהווים גורם סיכון משמעותי ליתר לחץ דם, מחלות לב ושבץ מוחי, רמות שומנים בדם לא תקינות (דיסליפידמיה) והגדלת הקושי שבאיזון רמות הסוכרת בדם. ההיבט החיובי הוא שירידה במשקל, גם אם מתונה, תורמת משמעותית לירידה ברמות הסוכר בדם, ירידה בלחץ הדם ובערכי השומנים בדם וכן בשיפור ניכר בהרגשה הפיזית הכללית. חשוב לדעת שתהליך ההרזיה הינו תהליך ארוך טווח עם שינויים בהרגלי האכילה ובסגנון החיים ולכן כדאי מאד שייעשה תחת הדרכה ומעקב אצל דיאטן/נית קליני, אם אפשרי שמתמחה בסוכרת.

עקרונות תזונתיים לסוכרתיים

במשך שנים, איגוד הסוכרת האמריקאי, (המספק הנחיות על סמך מחקרים), מעניק המלצות מדויקות להרכב הדיאטה, עם הגדרת היחסים המומלצים בין פחמימות, חלבון ושומן. כיום ההמלצה הנה לדיאטה אשר תותאם אישית לכל מטופל, בהתאם למכלול נתוניו האישיים. יחד עם זאת, ישנם מספר קווים מנחים ועקרונות משותפים לכולם: גישה תזונתית כוללת ותזונה ים תיכונית, הוכחו כמפחיתות משמעותית התפתחות סוכרת, מחלות לב וכלי דם, גורמי סיכון למחלות לב ומחלות נוספות. הוכח כי תזונה קשורה כמעט לכל גורמי הסיכון הניתנים לשינוי בסוכרת ומחלות לב: משקל, רמות שומנים לא תקינות בדם, יתר לחץ דם ואיזון סוכרת.

פחמימות

המשפיעות העיקריות על רמות הסוכר והטריגליצרידים בדם. סוג הפחמימות ובעיקר כמות הפחמימות הם שמשפיעים על רמות הסוכר בדם. בעבר ניתנה חשיבות רבה לערך גליקמי (מדד למהירות העיכול, ספיגת הפחמימות והשפעתן על רמת הסוכר בדם), של סוגי הפחמימות השונות, אך כיום ניתנת חשיבות גדולה הרבה יותר לכמות הכוללת של הפחמימות בארוחות ופיזורן לאורך היום. למרות שהגבלת כמות הפחמימות בתפריט, מסייעת באיזון רמות הסוכר בדם, כמות פחמימות מסוימת הנה חלק חשוב מאוד מהתפריט המאוזן המומלץ, תוך מתן תשומת לב כמובן לסוג הפחמימות והשפעתן על רמות הסוכר וגם על גורמי הסיכון והסיבוכים. מקור מומלץ לפחמימות: דגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן ומזונות עשירים בסיבים תזונתיים. במקביל, חשוב להפחית ככל הניתן בצריכת סוכרים פשוטים כגון: משקאות ממותקים, עוגות, עוגיות, ריבה, דבש, שוקולד, מאפים מקמח לבן ומזונות המכילים מרכיבים אלה.

צריכת סוכרים

ארגוני הבריאות ממליצים לכלל האוכלוסייה, להפחית צריכת סוכרים פשוטים למינימום של 10-12% מסה"כ הקלוריות היומיות, היות שהסוכר נחשב ל-"קלוריות ריקות", כלומר מספק קלוריות בלבד, ללא כל רכיבים תזונתיים. למרות שהשימוש בפרוקטוז עדיף על פני שימוש בסוכר לבן או חום, השימוש בפרוקטוז כממתיק אינו מומלץ לסוכרתיים. אולם ניתן לצרוך פרוקטוז הנמצא באופן טבעי בפירות ולקטוז הנמצא באופן טבעי בחלב. ממתיקים מלאכותיים: סכרין, סוכרלוז, אספרטיים, ואססולפאםKבטוחים לשימוש, בטווח הצריכה היומי המקובל.

שומנים וכולסטרול

לשומנים תפקיד חשוב בתזונה וקבוצה מזון זו מהווה מקור מרוכז של אנרגיה. גם אם התכולה הקלורית זהה במזונות שונים המכילים שומן, יש הבדל משמעותי באיכות של סוגי השומנים השונים ואופן השפעתם על הבריאות. חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב, לכן התזונה שלהם צריכה להגן בפני מחלות לב. בנוגע לצריכת שומנים, אצל סוכרתיים נושא הכמות פחות משמעותי, אלא סוג השומן: יש להגביל צריכת שומנים רוויים ,שומני טרנס וכולסטרול לצורך הפחתת הכולסטרול (LDL) ה"רע" בדם, על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם. מצד שני מומלץ לצרוך שומנים בריאים לגוף.

קיימים שלושה סוגי שומנים במזון:

שומן רווי ו/או שומן טראנס.
שומן חד-בלתי-רווי
שומן רב-בלתי-רווי. בקבוצה זו שני סוגים: חומצות שומן מסוג אומגה 3 וחומצות שומן מסוג אומגה 6.
שומנים רווים

השומן הרווי בטבע, בד"כ מוצק בטמפרטורת החדר ומקורו בעיקר במזונות מן החי: חמאה, מוצרי חלב שמנים ,שומן עוף ובשר, בשר כבש, וכן מספר שמנים צמחיים כמו שמן קוקוס, שמן קקאו ושמן דקלים. החברה המודרנית ייצרה סוג חדש של שומנים רווים שאינם קיימים בטבע, הם השומנים המוקשים המיוצרים בתעשיית המזון ומשמשים מרכיב בחלק גדול מהמזונות המתועשים. בתהליך זה נוצרים חומצות שומן הקרויות טראנס. חומצות שומן טרנס קשורים בהעלאת רמות הכולסטרול "הרע" בדם וביתר לחץ דם ובכך מגבירות את הסיכון למחלות לב וכלי דם. לכן מומלץ להפחית בצריכת שומנים רווים ובצריכת שומנים מסוג "טראנס “הנמצאים במרגרינה, חטיפים למיניהם, עוגות, עוגיות, בורקסים, מלאווח, נקניקים, נקניקיות, מוצרי בשר מעובדים, קרקרים, כעכים, רטבים ועוד. תעשיית המזון מחויבת לפרט על גבי אריזת המזון את תכולת השומן וחומצות השומן הרווי ובנוסף לפרט את סוג השמנים ברשימת הרכיבים. לכן חפשו מידע חשוב זה והשתמשו בו כדי לעשות בחירות טובות יותר למען בריאותכם.

שומנים חד-בלתי-רווים

מחקרים מראים כי צריכת שומנים אלו מסייעת לאזן את רמות הכולסטרול ה"הרע" (LDL) והכולסטרול ה"טוב" (HDL) בדם ובכך מפחיתה סיכון למחלות לב. לכן, מומלץ לצרוך שומן זה בתפריט היומי בהתאם לכמות השומן היומית המומלצת. המזונות העשירים בשומנים חד בלתי רוויים הם: שמן זית , שמן קנולה, אבוקדו , טחינה, שקדים ואגוזי לוז והם מהווים מרכיב חשוב בדיאטה הים-תיכונית.

שומנים רב-בלתי-רווים מסוג אומגה 3

שומנים אלה חיוניים לנו ויש להם יתרונות בריאותיים רבים. מזונות העשירים בחומצות שומן אלו חייבים להיכלל בתפריט היומי. מחקרים רבים מצביעים על כך ששומנים אלה תורמים למניעת התפתחות טרשת עורקים ולהפחתת שכיחות מחלות לב ויתר לחץ דם. המקורות העיקריים הם: דגי ים צפוני וחלק מדגי הבריכות, אגוזי מלך, שמן קנולה, זרעי פשתן טחונים ושמן פשתן. מומלץ לאכול פעמיים עד שלוש בשבוע דגים כגון: סלמון, מקרל ,לקרדה (פלמידה) והרינג.

שומנים רב-בלתי-רווים מסוג אומגה 6

מספקים לגוף חומצות שומן חיוניות וחשוב לכלול אותם בתפריט היומי. יחד עם זאת, יש באכילתם גם השלכות בלתי רצויות ולכן מומלץ לצרוך מקבוצה זו בהגבלה, על פי רב 1-2 כפיות שמן ליום (כולל הבישול כמובן). לדוגמא: שמן תירס, שמן חמניות ושמן סויה.

כולסטרול

כולסטרול במזון עלול להעלות את רמות הכולסטרול בדם לכן, מומלץ להגביל את צריכת הכולסטרול היומית. כולסטרול מצוי רק במזון מהחי במזונות כמו: חמאה, בשר שמן, פירות-ים, ביצים ובעיקר איברים פנימיים כמו מוח, כבד וטחול. לכן מומלץ להימנע ממזונות אלו ולהעדיף מזונות דלים בכולסטרול כמו דג ועוף ומוצרי חלב דלי שומן ולהגביל את צריכת הביצים השבועית. מומלץ כי צריכת שומן רווי לא תגדל מ-7% מסך הקלוריות היומית, צריכת שומני טראנס לא תהיה גדולה מ- 1% מסה"כ הקלוריות היומיות וצריכת כולסטרול לא מעבר ל-200 מ"ג ליום.

מלח

צריכת המלח בקרב האוכלוסייה גדולה באופן משמעותי מההמלצות. אכילת כמות מלח גבוהה מגדילה את הסיכון ליתר לחץ דם, מחלות לב ושבץ מוחי. רוב המלח שאנו אוכלים, מקורו במזון המתועש ומאכילה במסעדות. ההמלצה לכלל האוכלוסייה היא לצרוך נתרן (מרכיב במלח) מתחת ל-2,300 מ"ג ליום ולחולי סוכרת ואי ספיקת לב כמות נתרן נמוכה מ-2,000 מ"ג ליום. בנוסף, צריכת הנתרן המומלצת צריכה להשתלב בתפריט עשיר בירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן לשם הפחתת לחץ דם. כדי לאכול את רמת המלח המומלצת, ולא יותר, חשוב מאוד לקרוא את תוויות המזון על גבי האריזות ולבחור מזונות עם רמת נתרן הנמוכה מ- 200 מ"ג נתרן ל-100 גרם מזון. להשבחת הטעם של מאכלים דלי מלח רצוי להוסיף מרכיבים ועשבי תיבול כגון: מיץ לימון, חומץ, כרפס, כוסברה, שום, בצל, פלפל אדום, קארי, מוסקט, רוזמרין, מרווה, קורנית, נענע, בזיליקום, בצל ירוק, אורגנו.

תוספי תזונה

נוגדי חמצון כמו ויטמיני E, C, בטא קרוטן וכרום אינם מומלצים לאנשים עם סוכרת, שאין להם מחסור מוכח או שאין להם סימפטומים לחסרים ספציפיים. תזונה מאוזנת ומגוונת צריכה לתת מענה לכול הצרכים של החולה. אין עדות ברורה לתועלת התוספים ויש חשש שהם אף עלולים לגרום נזק בשימוש לאורך זמן.

אלכוהול

שתייה מתונה יכולה להשתלב בהרגלים התזונתיים של הסוכרתיים, למרות שבדרך כלל לא מומלצת, מאחר שהיא יכולה לגרום להיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) או להיפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם). לכן, מותרת שתייה מתונה רק כאשר הסוכרת מאוזנת ורמות הטריגליצרידים בדם תקינות ובכל מקרה מומלץ לשתות במסגרת הארוחה ולאחר התייעצות עם הרופא או התזונאי. באופן כללי, יש להגביל שתיית אלכוהול עד שתי יחידות ליום לגבר ועד יחידה אחת של אלכוהול לאישה. בנוסף, יש להקפיד לצרוך עם השתייה מזון המכיל פחמימות, כגון: פרוסת לחם קל, בייגלה, קרקרים, או כמות קטנה של שקדים/אגוזים לא קלויים ולא ממולחים. יחידת משקה מוגדרת כ- 350 מ"ל בירה (בקבוק קטן) או 150 מ"ל יין יבש (כוסית יין). יש להימנע מקוקטיילים שהם עשירים בסוכר.

תזונה בריאה מתחילה בהתארגנות ובקנייה נבונה ומבוקרת

התווית שעל המזונות, מספקת מידע חיוני רב ומאפשרת לנו לבחור נכון הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט הכלכלי. מורכבות ההתמודדות עם מחלת הסוכרת באה לידי ביטוי לעיתים קרובות, בעת רכישת המזונות. לדוגמא, עד היום קיימת ההתוויה "ללא סוכר", באישור משרד הבריאות, על מוצרי מזון. מזונות רבים הנושאים התוויה זו, אינם מתאימים לסוכרתיים ואף עלולים להזיק, למרות שאין בהם תוספת סוכר רגיל, מכיוון שחלק גדול ממזונות אלה עתירי שומן רווי, שומן מסוג טרנס, סוגי סוכרים אחרים וקלוריות. השומן הרווי ושומן הטרנס, הינם מהרכיבים לגביהם יש הסכמה רחבה ביותר לגבי הנזק ולכן יש להגביל צריכתם. דוגמא נוספת היא מזונות אשר נושאים את תו האגודה הישראלית לסוכרת – אי"ל. תו זה מלמד כי המוצר מכיל כמויות נמוכות של הרכיבים המזיקים. יחד עם זאת חשוב להדגיש: העובדה שמזון נושא את התו, אין פירושה שניתן לאכול ממזון זה באופן חופשי! אלא לצרוך אותו בכמות מוגבלת, כתחליף למנת פחמימות או שומן או חלבון. מאידך, העובדה שהמילה סוכר מופיעה על מוצרי מזון איננה פוסלת אותם. חשוב ההרכב הכולל של המוצר, חומרי הגלם ממנו מיוצר, הכמויות והיחסים של שאר המרכיבים.

מזון דיאטטי או מזון ללא סוכר

צריך להיות מאוד זהירים וביקורתיים לגבי מוצרים "ללא תוספת סוכר", אלו מומתקים לעיתים בתחליפי סוכר בעלי השפעות זהות לאלו של סוכר השולחן או בתחליפי סוכר – ממתיקים כמו סורביטול, מלטיטול שהם דלי פחמימות אך עדיין מכילים כ-60% מהפחמימות ומהקלוריות. קראו את תוויות המוצרים וזכורו כי ההגדרה "דיאטטי" אינה אומרת שהמזון מתאים לסוכרתי או שהוא בריאותי. מומלץ לבחור מאכלים המכילים עד 20 קלוריות למנה.

גיוון

חשוב שהתפריט יכיל מזונות ממגוון קבוצות, על מנת לספק לגוף את כל המרכיבים התזונתיים ולהפחית את הסיכונים שנובעים מתזונה חלקית. יש לזכור כי אפשרויות גיוון התפריט הן בלתי מוגבלות.

הרגלי אכילה והמצלות פרקטיות לחולי סוכרת

יש להתייעץ עם הדיאטן/נית כדי להתאים את התפריט האישי גם לשעות בהן נמצאים בעבודה ,בבית ספר, לפני ביצוע פעילות גופנית, במהלך חופשה וכדומה.
יש להקפיד על שעות קבועות פחות או יותר של הארוחות
יש לפזר את סה"כ האנרגיה הדרושה ואת אכילת הפחמימות לאורך כל היום. מומלץ לאכול שלוש ארוחות עיקריות (בוקר, צהריים וערב) וביניהן כ-2 ארוחות ביניים קטנות
למטופלים באינסולין, יש להתאים את מתן האינסולין לזמני האכילה
כאשר מחלקים את הארוחות במשך היום, הגוף מקבל כמויות קטנות של פחמימות ובכך נמנעות תנודות משמעותיות ברמת הסוכר
תפריט מאוזן: יש לאכול מכל סוגי קבוצות המזון: לחם, דגנים, קטניות, ירקות, פירות, חלב ומוצריו, בשר ומוצריו, ביצים ושמן במידה.

לסיכום

למרות המרכיב הגנטי, סוכרת מסוג 2 אולי יותר מכול מחלה אחרת, קשורה ומושפעת מאורח החיים המערבי. השכיחות העולה קשורה בעיקר לעודף משקל, למחסור בפעילות גופנית ולתזונה לא מאוזנת. הסכנה העיקרית במחלת סוכרת לא מאוזנת לטווח הארוך, היא הפגיעה במערכות הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, העיניים והכליות הגורמים לתחלואה ותמותה.

הבשורה הטובה היא כי תזונה נכונה בשילוב עם פעילות גופנית ואורח חיים פעיל, מפחיתים את הסיכוי לחלות במחלה ומשפרים את איזון רמת הסוכר אצל סוכרתיים ובכך מונעים ומפחיתים את סיבוכיה ומשפרים את איכות החיים.